כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי נָתְנוּ לִי שֵׁם שֶׁל פֶּרַח. זֶה הָיָה מִזְּמַן. רַחֲמָהּ שֶׁל אִמִּי הִתְכַּוֵּץ מֵאָז גַּם הַבֵּיצִיּוֹת פּוֹחֲתוֹת וְהוֹלְכוֹת זָוִיּוֹת הָעֵינַיִם מַצְמִיחוֹת מְנִיפָה עֲדִינָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁקָּנְתָה פַּעַם בְּבַּנְגְּקוֹק מֶשִׁי סָגֹל מְצֻיָּר בַּיָּד כְּתָמִים מְהִירִים, אֲפֹרִים וּלְבָנִים שֶׁמִּתְלַכְּדִים לְפֶתַע וְהוֹפְכִים לְזוּג סַחְלָבִים.